התגובה מופיעה לאחר הכתבה מעיתון "העדה"
מספר
שאלות על הכתבה שכותרתה "זיוף בן 70 שנה" בעיתון העדה
מאת:
ח.ח. - כבר היה לעולמים
1.
אתם מנסים לסתור את חתימת מהרי"צ דושינסקיא, על מסמך ההסכם עם הצבא, מכח החתימה של הרב
דושינסקי על המודעה כנגד הגיוס שיצאה כמה ימים קודם ההסכם. אותה שאלה קיימת גם כלפי שאר
החותמים על המסמך, להם הסכמתם לנכס את ההסכם, בהם הגרי"מ חרל"פ ראש
ישיבות מרכז הרב ושאר רבני הפשרנים האגודאים, שאף הם פירסמו איסור על הגיוס לפני
ההסכם... (תשובה, כמוהם כן מהרי"צ, חתמו על האיסור קודם שהיה הסדר, כחלק
מאמצעי לחץ להשגת הסדר לפטור את בני הישיבות מהגיוס).
2.
את עדותו של הרב אליקים שלזינגר על דברי הרב דושינסקי לדון עם שלטונות הצבא, בניגוד לדעתו של
הרצ"פ פרנק אתם קובעים בחודש אדר תש"ח (או ניסן - סתירה בתוך הכתבה). גם לדבריכם,
זה היה אחרי ההתרעות של הרב עמרם בלוי והרב אהרן קצנלבויגן [שהיו בזמנו חלק מהעדה
החרדית] שפורסמו בהחומה (בחודש שבט ותחילת אדר) כי אין לנהל מו"מ. משמע
הגאב"ד הרב דושינסקי היה סבור אחרת מהם, לא כן? כמו כן בעדותו הרב
שלזינגר מספר על תמיכתו בהסדר שנוהל ע"י "ועד הישיבות" בניגוד לדעות אחרות, משמע מדובר
אכן במגעים שנוהלו ע"י ועד הישיבות, ולא אלו שהיו בשיתוף איחוד הישיבות וכו'
שפרשו מהמו"מ למורת רוחו של הגאב"ד.
3. אתם מחברים בין עדות הרב אליקים שלזינגר שלדעתכם מבוססת על ההתרחשויות
בחודש אדר\ניסן (כלומר, לא ההסכם המוצג), לבין העדות המובאת בקונטרס דבר ההתאחדות בה נכתב שהגאב"ד הרב
דושינסקי חתם על הסכם מול הגורמים הצבאיים בחודש אייר.
4. כמובן עדות זו על
חתימת מהרי"צ בחודש אייר סותרת את כל מהלך הדברים כפי שהצגתם אותו, שכביכול
הסכמת מהרי"צ למו"מ הוסרה מאז החתימה על מכתב האיסור להתגייס בסוף חודש
ניסן תש"ח, ומוכח בפירוש לא כן, כמו כן מתעוררת
השאלה האם נראה לכם ששלטונות הצבא חתמו 2 הסכמים בחודש אייר? אחד עם ה"פשרנים"
ואחד עם ה"קיצוניים"?
5. האם יש לכם תיעוד
מעיתון "החומה" להתנגדות למו"מ עם הצבא וכו' מחודש אייר תש"ח?
6.
בעדותו של הרב אליקים שלזינגר הוא מספר שהגאב"ד הרב דושינסקי אישר את הסכם
אליו התנגד הרב צ"פ פרנק, מדוע לדעתכם התנגד הרב פרנק שהיה רב מטעם הרבנות
הראשית הציונית וסייע בעצמו לכוחות ה"הגנה"? אם כדבריכם מדובר בהסכם אחר
שפטר את בני הישיבות "בלי שום פשרות", אם כן מדוע הרב פרנק התנגד להסכם?
האם הוא התנגד למו"מ עם הרשעים שמינו אותו לתפקיד הרב הראשי ושסייע לחייליהם?
7.
אתם טוענים שהמסמך "זוייף" כבר לפני 70 שנה, מדוע הוא לא פורסם אז? האם
הוא זוייף לטובת ה"פשרנים" של עוד 70 שנה??
8.
אתם מטילים ספקות באמינות ארכיוני הציונים. אולם חצי מהכתבה שלכם מבוססת על מסמכים
משם (ארכיוניהם של הרב עוזיאל והרב הרצוג בגנזך המדינה)!!!
9. אתם מצדיקים
בתחילת דבריכם שאפילו לו היה הסכם כזה, מדובר ב"פיקוח נפש", ובמצב שהכריחו
את היהדות החרדית לקבל כזה הסכם. בכך אתם סותרים כל אמירה ששירות בצבא הוא בגדר
"יהרג ובל יעבור".
10.
הבאתם את עדותו של הרב אליקים שלזינגר בדעת הגרי"ז שהיתה לא לצאת לביצורים,
אולם בתוך דבריו מציין בפירוש שרוב הרבנים אמרו שכן צריך ללכת, מי הם רוב הרבנים?? האם הרב שלזינגר "שכח" לציין את התנגדותו הנחרצת של הרב דושינסקי??(יצויין כי הספר אותו ציטטתם עוסק בזכרונות הרב שלעזינגר מהרבנים דלהלן: מרנן
החזון איש, הרב מבריסק, מהרי"צ דושינסקי והגרז"ר בענגיס).
11. מדוע מכתב "הנהלת העדה החרדית" מכתיר את מכתבו של הגאב"ד כנגד הגיוס כ"פסק הלכה", בעוד הרב שלזינגר מעיד כי הגאב"ד התעקש שלא להכתירו כך.
במענה
לשאלותיכם התמוהות על המסמך מז' אייר (שמקורו בארכיון הציוני) ומובא כאן:
שאלתם:
במכתב
מהמפקד לשה”ע בז’ אייר, מאשרים השולחים כי הם ראו את נוסח ההסכם ושיש הצעת הסכם
שנחתמה ע”י הרבנים הראשיים וראשי הישיבות, וכי מצורף בזה העתק עם חתימתם (של ראש
מפקד העם) בראשי תיבות, שם לא מוזכר שרבינו הגאב”ד זי”ע חתום עליה. כלומר, שאפילו
נאמץ את הגירסה שהיה איזה שהוא הסכם גם לגיוס בני הישיבות באופן חלקי, הרי זה לא
אותו הסכם שהודלף כעת עם שמו של מרן הגאב”ד זי”ע.
תשובה:
המכתב
מופנה באופן כללי אל ראשי הישיבות ואל הרבנים הראשיים לא"י. הגאב"ד כלול בזה הן
כ"ראש ישיבה", שכן כזכור הוא עמד בראש ישיבת בית יוסף צבי, כמו כן הוא
נמנה בין הרבנים הראשיים בעיני שלטונות הצבא, להזכיר לכם, התואר הרשמי שבה נשא
הגאב"ד, שבהם חתם את שמו בחתימותיו הרשמיות בפני כל הגופים הרשמיים, היה
"הרב הראשי למקהלות החרדים בארץ הקודש, מרא דארעא קדישא". יצויין כי
בשאלה זו אתם בעצם מסכימים שהיה הסכם, רק לטענתכם הגאב"ד לא חתם, אלא רבנים
אחרים מ"ועד הישיבות" (הגרא"ז מלצר?) ומ"מפעל התורה" (הגרי"מ
חרל"פ?). מי הם?
שאלתם:
מה
גם כי במכתב ראש מפקד העם נכתב שעל ההעתקה מן ההסכם (המסוים שאינו ידוע) הם חתומים
בראשי תיבות בלבד, שהם מאשרים אותו, ואילו ב’מסמך’ שפורסם, חתום מאיר רבינוביץ -
מפקד מחוז ירושלים. לא ראשי מפקד העם ולא בראשי תיבות. הוי אומר, שהסכם זה מעולם
לא נידון עם רבינו הגאב”ד ועם שאר הרבנים, אלא מישהו כתב אותו וחתם בשמות הרבנים,
מה גם, שהחתימות באותו מסמך הם לא בכתב יד אלא בתקתוקי מכונה - סטנסיל, מה שנותן
את ההשערה שבכדי לרצות את ההנהגה הציונית שלחו להם הסכם בלי חתימות אלא שמות
מודפסים.
תשובה:
מאחר
ובאותם ימים לא היו מצויות מכונות שיכפול, הרי שהנוהג היה להעתיק ע"י מכונות
סטנסיל, במסמכים רשמיים ההעתקה עברה ביקורת ואושרה בחתימת המעתיקים, זו כוונת
הכותבים: "שהעתקה המאושר בר"ת על ידינו מצורף בזה" -
ומ"מ בטיעון זה אתם טוענים טענות הפוכות, מכתב ז' אייר נסוב על הסכם אחר, לא
זה שפורסם מא' אייר. וההסכם האחר הוא סודי ואף אחד לא ראהו מעולם...
שאלתם:
וכך
הם כותבים שם: “הואיל והכרוזים שנתפרסמו ע”י כמה רבנים וגדולי תורה בירושלים בענין
זה עלולים היו להזיק לרוח ההתנדבות של הציבור הירושלמי, הננו מבקשים מאת כבוד
הרבנים החתומים על ההסכם לפרסם גילוי דעת אל הציבור בקריאה להתנדבות ולהתגייסות
כוללת להגנת העם בשעה חמורה זו”.
כלומר,
הרבנים החתומים על הכרוזים נגד ההתייצבות, הם לא אותם רבנים החתומים על ההסכם,
מוכח א”כ כי על ההסכם האמור חתמו רק הרבנים הראשיים ואולי עוד כמה ראשי ישיבות לא
ידועים.
תשובה:
אתם
עורכים "דיוק" כביכול הבקשה לתמוך בגיוס אינה מהרבנים שחתמו כנגד, זה
דקדוק אפשרי, אולם בהחלט ניתן לטעון אחרת, שראשי הצבא לא רצו להטיח ברבנים בצורה
חזיתית איך אתם עושים שקר בנפשכם, ועל כן כתבו בצורה כזו עדינה, שיש מכתבים ברחוב,
וזו הסיבה לעיכוב ההסכם, הרי מהרבנים הראשיים לא היה צריך תמיכה בצבא, כאשר הם
תמכו בפה מלא בלי שום בעיה, ומה שהיה צריך זו תמיכה בגיוס מאת הרבנים החותמים על
ההסכם שחתימתם לא להתגייס התפרסמה ברחוב, ואכן העובדה היא שמשום מה באותו יום
בדיוק בחר מהרי"צ דושינסקי לקרוא לציבור לצאת לביצורים, וקריאתו פורסמה
בעיתון "היומן" למחרת כפי שפורסם.
שאלתם:
באותו
יום א’ אייר בו ‘נחתם’ כביכול ה’מסמך ההיסטורי’ שהודלף אחרי כמעט שבעים שנה
לציבור, יצא קול קורא מטעם הנהלת העדה (ראה מסמך 13) בזה”ל:
“העדה
החרדית ועד העיר לקהילות האשכנזים בעיה”ק ירושלם ת”ו. ב”ה. הודעה לקהל; בהתאם לפסק
דין רבותינו הגאונים הביד”צ ובראשם מרן הגרי”ץ דושינסקי הגאב”ד שליט”א שאין לבני
הישיבות וחובשי בית המדרש להצטרף אל הגיוס באיזה צורה שהיא, הרינו לפנות בזה אל הציבור
החרדי לא להקל ח”ו ראש בפסק דין זה ולעמוד על נפשו לא לעבור חלילה על הוראת
גאונינו שליט”א. יחד עם זה הננו להודיע להקהל כי בכל מקרה של כפיה ומעשי אלימות
וכדו’ כלפי בני הישיבות וחובשי בית המדרש יודיעו על כך תיכף להנהלת העדה. ההנהלה”
כלומר,
באותו יום בו ‘נחתם’ ה’מסמך ההיסטורי’, הוציאו העדה החרדית כרוז המכחיש את ההסכם
מכל וכל ומורה שבל יתגייסו ח”ו, היינו שהיה גם היה מי שמכר לציבור הירושלמי כאילו
נחתם הסכם בעד גיוס בני הישיבות להגנת הישוב.
כמו
כן מתוך ההוספה בכרוז של הנהלת העדה על מעשי האלימות, ניתן גם להסיק בוודאות שמפקד
העם החליט לאכוף את ההסכם השקרי ולגייס בכח בחורי ישיבות למשמר העם, ולשם כך
מבקשים מהקהל כי בכל מקרה של כפיה ומעשי אלימות וכדו’ כלפי בני הישיבות וחובשי בית
המדרש יודיעו על כך תיכף להנהלת העדה.
ושוב
מוכח כי לא היה שום הסכם באותו יום.
תשובה:
אדרבה,
מעובדה זו עצמה מוכח ההיפך, אם לא שהיה הסכם מה פתאום מצאו לעצמם
"הנהלת" העדה החרדית להוציא מכתב חדש 3 ימים אחרי שפורסמה הקריאה מטעם
חברי הבד"ץ? בפרט כאשר באורח חריג באותם ימים מודגשת בכרוז הנהלת העדה דבר
חתימתו של הגאב"ד מהרי"צ על המכתב שפורסם קודם לכן? [ובכלל, הודעת
ההנהלה קראה לזה "פסק דין" בעוד המהרי"צ התנגד בתוקף שיכתירו
בהודעת הקריאה כנגד הגיוס בתואר "פסק דין" כפי שסיפר בעדותו הרב אליקים
שלזינגר. דבר המוכיח שוב את "אמינות" הודעת ההנהלה].
הדעת
נותנת, שהואיל והתפרסם בציבור דבר ההסכם עם חתימת הגאב"ד, ראו אותם גורמים
בהנהלת העדה שהיו מראש כנגד ההסכם, כפי שסיפר הרב שלזינגר, וכפי שהבאתם את דעת
ר"ע בלוי ור"א קצנלבוגן [שהיו באותם ימים חלק מהנהלת העדה] ההפוכה ממנו,
לכתוב בשם ההנהלה ולדברר את מהרי"צ, בניגוד להסכם עליו חתם, ואולי גם מתוך
רצון להביך אותו. כמובן שאותם אנשים "הצליחו" במלאכתם, ואילצו את
הגאב"ד מהרי"צ להוציא מכתב להצטרף לביצורים, מה שוודאי היה מעדיף לוותר
עליו, בדיוק כפי שכיום יש אנשים ש"נלחמים" בגיוס בצורה לא ראויה וגורמים
את ההיפך המוחלט.
לסיכום (ובהתייחסות רק
להודאות שלכם בכתבה):
- · מהכתבה שלכם ומהעדויות שאתם הבאתם עולה כי הגאב"ד היה בעד מו"מ עם שלטונות הצבא מחודש אדר עד חודש אייר אז חתם על הסכם כלשהו.
- · מו"מ זה היה אחרי שההסכמות של האגודה עם הצבא על אי גיוס בני ישיבות עמדו בסכנה והצבא החמיר את הגישה שלו בנושא.
- · היו גורמים בעדה החרדית שהתנגדו להסכם ולמו"מ זה, ואחזו בשיטתו של הרצ"פ פרנק רבה הראשי של ירושלים מטעם הציונים, אותם הגדיר הגאב"ד ככאלו שלא מכירים ברשעותם של הציונים.
- · במהלך הכתבה אתם מפארים את שיטתם של מתנגדי הגאב"ד ומגמדים את שיטת הגאב"ד.
- · המכתבים שפורסמו כנגד הגיוס כמעט גרמו את התוצאה ההפוכה של גיוס בני ישיבות.
- · במכתב מז' אייר אותו הבאתם כותבים ראשי הצבא כי מי שניסח את ההסכם היו הרבנים וראשי הישיבות, בעוד בתחילת הכתבה אתם מציגים "חילוק" בין המציאות היום למציאות דאז, כביכול היום מי שמנסח את ההסכם הם חברי הכנסת ואז זה היה הצבא.
- · אתם אומרים שגיוס לצבא אינו ביהרג ובל יעבור.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה